מה הקשר בין תחנת רכבת וגלגול נשמות ? וגם…הגענו לסוף הטיול
יש לי וויז'ן שלי מגלגול קודם. מלחמת העולם הראשונה, אני נפרדת מאהוב ליבי בתחנת הרכבת בלונדון. הוא מעולם לא חזר ואני מעולם לא התחתנתי כי נשארתי נאמנה לו.
אני לא יודעת אם הגלגול הזה קרה או לא קרה וזה גם לא משנה. זה איזשהו סיפור שנמצא אצלי וככזה הוא משפיע עלי. ולכן החלטתי שאני חייבת ללכת לתחנת רכבת. ולא, לא היה אכפת לי איזו. החוויה היא החשובה. הירידה לפרטים (שגם ככה אין לי) הרבה פחות.
זמן לעשות שלום עם עצמי
אני נוסעת בעקבות סבא שלי, אבא של אמא שלי – משפחת פרויידנברג.
אני נוסעת לפגוש, ולראות בתים ובתי קברות
אני נוסעת לעשות קונסטלציה משפחתית
אני נוסעת לעשות לעצמי הילינג
ובעיקר אני נוסעת כדי לחבר את עצמי לעצמי.
נוסעת בעקבות העתיד
לסבא רבה של סבא שלי היה את בית האופנה הגדול בברלין. הוא הכתיב אופנות
והיה "יועץ סתרים" של הקיסר הגרמני.
היה לו עסק שהשפיע על כל אירופה כנראה עם נגיעות להשפעה בינלאומית.
ואני, ששנים אני חולמת על השפעה בינלאומית, רוצה לדעת איך הוא עשה את זה
ישראל – גרמניה
אני מבינה שפיליפ היה גרמני גאה וכך גם הבן שלו, הרמן, וכך גם הסבא רבה שלי – גדעון.
ואני מבינה, שאם המפלגה הנאצית לא הייתה עולה לשלטון – אני לא הייתי נוצרת.
ואני מבינה, ואני יודעת שזוהי תובנה קשה, שגם לרוע יש שליחות חיובית, ושבמידה מסויימת אני חייבת את חיי לנאצים.
האם אפשר להיות בגרמניה בלי לראות שואה בכל מקום?
השורשים הקולקטיביים של היותי יהודיה – ישראלית
והשורשים של יעל גרינברג, בת לנורית פרוידנברג ונכדה ליואל פרוידנברג.
ותוך כדי כתיבת השורות האלו אני מבינה שאין יותר פרוידנברג.
השושלת, שבעקבותיה אני נוסעת, נגמרת אצל סבא שלי.
ריקנות ממלאה אותי וגם חרדה. זוהי הסופיות בהתגלמותה.
בודפלד – שם למעשה הכל התחיל
העולם השתנה ב- 150 שנה האחרונות.
מה שהיה פעם עירייה נידחת וענייה, נחשב היום לעיירת סקי (עדיין נידחת).
נופי תרבותו של פיליפ היממו אותי. זהו כפר שטובל בירוק, מוקף ביערות.
הזוי, אבל המקום לחלוטין הזכיר לי את כפר החורש, שם אני גרתי וגדלתי ומשם, אני אישית נאבקתי לצאת.
כפר קטן / קיבוץ קטן.
הטיול ברומניה – הכלים שעזרו לי כדי גם לעבור אותו בשלום וגם להינות ממנו
תיאום ציפיות עם שאר המשתתפים בטיול. כאן אני מודה שקצת פישלתי. אחרי שבדקתי עם עצמי אני רוצה ומה אני לא רוצה שיהיה בטיול, עדכנתי את האחרים. כנראה שלא עשיתי את זה ממש מוצלח, כי חלק מהדברים שממש לא רציתי שיהיו- כן היו. ומכיוון, שתוך כדי הטיול מצאתי את עצמי לא מרגישה בנוח להגיד שלא נוח […]
בודפלד – פוסט שני, כי העירייה הזאת עדיין בוערת בתוכי
אני לא באמת צריכה קברים כדי להתחבר לשורשים המשפחתיים שלי.
והחלקה הזאת שנקראת "בית הקברות היהודי בבודפלד" היא חלקת דשא (מטופחת יש לציין)
של 20 מטר על 2 מטר בערך שבסופם המצבה.
מה הקשר בין תחנת רכבת וגלגול נשמות ? וגם…הגענו לסוף הטיול
יום אחרון בגלסטנבורי: "עליתי הבוקר לתור. אמרתי לעצמי שזאת ההזדמנות האחרונה שלי. אמרתי שאם יירד גשם- זה סימן. אז בהתחלה קצת טיפטף אבל החלטתי שאני עולה. אם יירד גשם- תמיד אפשר לחזור. לא ירד גשם ועליתי עד למעלה. אין לי ספק שהמקום חזק. גם ההיסטוריה שלו וגם הנוף שלו, שניהם עושים את המקום חזק. לא […]
תחנה שביעית – כשאין ציפיות יש חוויות
אחת ההחלטות שקיבלנו לפני שטסנו, היא שאנחנו לא ממהרים לשום מקום, שום דבר הוא לא בגדר חובה (חוץ משייקספיר) ואת כל התוכניות שלנו אנחנו יכולים לשנות אם יהיה משהו שנרצה יותר. כשתכננו את הטיול, חיפשנו מידע על מעגלי שדות חיטה. לא היה באינטרנט מידע. מסתבר שהחייזרים (או מי שלא יהיו) מתחילים את העבודה שלהם רק […]
