ישראל – גרמניה

ישראל – גרמניה – ישראל

המסע הזה התחיל בקושי מאוד גדול. ועדיין, למרות שאני כבר בבית, יש בו דברים שעדיין לא קל לי איתם.

תובנות שקיבלתי, שכל כך שונות מהקונצנזוס הלאומי, עד שנבהלתי כשחשבתי אותן.

אבל אני, שעוסקת בריפוי, מבינה בדיוק את המהות של התובנות האלו. לאורך כל הנסיעה, סיפרתי אותן רק לזיו. מתוך תחושה עמוקה, שאם אשתף אחרים – יסקלו אותי.

יש דברים, שלתחושתי, החברה הישראלית – היהודית, עדיין לא מוכנה לקבל.

אבל מה שווה המסע הזה והגילויים שלי, אם התחייבתי לשתף אותם ואם אני מצנזרת אותם.

אז בצעד אמיץ מאוד מבחינתי, הנה אני חשופה בתובנותי את המסע שלי.

מסע שהיה כואב, היה מטלטל, עדיין לא הסתיים ובמידה רבה, גם היה מרפא.

20170503_094730*נכון, התמונות לא תמיד (בדרך כלל לא) משקפות את ההגיגים שלי, אבל הפעם, במסע הזה, הייתי כל כך מכונסת בתוך עצמי, שכמעט ולא צילמתי. את הרוב זיו צילם
ששום דבר ממה שעברתי ומהתובנות שקיבלתי לא מפחיתות מעוצמת הכאב ולא נותנות לגיטימציה למעשה

הדבר הראשון שחוויתי, כשנחתנו בפרנקפורט זה פחד. פחד מלדבר בעברית. היה בי דחף כמעט בלתי נשלט לדבר באנגלית, אבל ידעתי שזה מגוחך, שאני אראה מגוחכת ושזיו לא מרגיש כמוני. אז התאפקתי. וטוב שכך, זה אפשר לי להתבונן בעצמי.

התיישבתי לכתוב בזמן שזיו חיכה למזוודות.

בעיני רוחי ראיתי את עצמי בבודפלד, מקום היוולדו של פיליפ פרוידנברג. ראיתי את עצמי בבית הקברות ופתאום תוך כדי הכתיבה אני מבינה.

אני מבינה שפיליפ היה גרמני גאה וכך גם הבן שלו, הרמן, וכך גם הסבא רבה שלי – גדעון.

ואני מבינה, שאם המפלגה הנאצית לא הייתה עולה לשלטון – אני לא הייתי נוצרת.

ואני מבינה, ואני יודעת שזוהי תובנה קשה, שגם לרוע יש שליחות חיובית, ושבמידה מסויימת אני חייבת את חיי לנאצים.

ואפילו עכשיו, כשאני בארץ, תוך כדי כתיבת שורות אלו, כואב לי. כואב לי בחזה לכתוב את זה.

כואב לי להודות בזה אבל ברור לי מעל לכל צל של ספק, שהסבא רבה שלי, היה גרמני גאה ואילולא המפלגה הנאצית הוא היה נשאר גרמני גאה בגרמניה, וסבא שלי, שנולד בגרמניה לא היה פוגש את סבתא שלי, שנולדה בישראל.

ושם, בשדה התעופה בפרנקפורט אני רוצה להגיד תודה לגורל וכן, עם כל הקושי, אני רואה בנאצים כשליחי הגורל. וכמטפלת, במיוחד מטפלת בקונסטלציה משפחתית, אני יודעת כמה ה"ראיית על" הזאת חשובה. כמה זה משחרר וכמה זה מרפא.

ובמיוחד אני יודעת, עד כמה, לראות את הקורבנוּת שנמצאת בתוך המקרבן חשובה ומשנה תודעה.

כי כל מקרבן, היה פעם קורבן. בין אם בחייו אלו ובין אם בהיסטוריה המשפחתית שלו.

ואני יודעת שהמילים האלו קשות.

לא כך חונכו ולא כך גדלנו. ויש בזה משום חילול הקודש לראות את השליחות שברוע.

וחשוב לי גם לכתוב, ששום דבר ממה שעברתי ומהתובנות שקיבלתי לא מפחיתות מעוצמת הכאב ולא נותנות לגיטימציה למעשה.

ויש שם תהליך. ראשית עבורי, אח"כ, כשיוכל, גם עבור העם היהודי.

ואם מילותי כואבות ומכעיסות, אני מבינה. זאת לא הכוונה, אבל אני מבינה ואני אוהבת אתכם ומחבקת אתכם בהרבה קבלה והבנה.

וחשוב לי שוב לציין, שזאת הדרך שלי.

ותוך כדי שאני כותבת, כאן בישראל, אני מבינה גם עד כמה אני חוששת מהתגובות שלכם הקוראים. עד כמה אני לא רוצה לפגוע. עד כמה הדיבור על ריפוי והסתכלות אחרת על מה שקרה, הם טאבו ולדבר מחוץ לטאבו, זה משהו שאני לא רגילה לעשות. לא ככה ברחבי הרשת הגדולה.

ואני מוכנה. למה שיבוא. ברור לי שגם זה חלק מהתהליך שאני עוברת.

 

וכך, למעשה, אני מתחילה את המסע שלי בגרמניה.

וגם כאן בישראל

עוד מהבלוג

פתאום היא מרגישה שאין לה רגליים

מהי קארמה

הצטרפו לקבלת הניוזלטר שלי

אני רוצה להמליץ על הקורס קונסטלציה קארמתית .

הקורס נותן נקודת מבט חדשנית ומרעננת על שיעורי חיים גלגולים וקארמה.

יעל העבירה את החומר בצורה מסודרת ובהירה תוך הקשבה רבה לקבוצה ולצרכים שעלו ממנה.

רוית

ממליצה בחום רב על קורס הקונסטלציה הקארמתית.
הלמידה פותחת אופקים חדשים וחשיבה אחרת ושונה לפתרון קונפליקטים אישיים, הבנה מאיפה הם מגיעים ולהפריד מעורבות ע"מ לשחרר את הקושי שהגיע לחיים הללו.
קשיים שיש לנו עם אנשים, שהם תולדה של העבר, גם הם מתגלים ומובנים.
הרעיון לשחרר מעורבבות ולהפריד בין מה שקרה בגלגול אחר למה שהבאנו איתנו לחיים הללו.
לקחת את החוזקות ולהשאיר את הקושי במקום אליו הוא שייך.

קורס מרתק, מסקרן ומעניין מאד.
כלי נוסף לארגז הכלים התורם לרווחתו של האדם.

צביה כהן צדק

קשה לי להסביר מילים את שיטות הטיפול של יעל, אך החשוב הוא החוויה שלהן בגוף, בנפש, בראש והן פשוט עובדות. יעל כמטפלת לא חושבת שהיא יודעת מה את צריכה או הכי טוב עבורך, היא לא מתנשאת ,היא מכילה ואחד הדברים שהיא נתנה לי זו היכולת לשנות דברים גם כאשר הכל נראה אבוד ושחור. זה מעבר לתחושת תקווה, זו תחושת מסוגלות, הסתכלות אחרת על מצבים ורגשות ובתוך הטיפול היא מצליחה לתת את  התמיכה שתאפשר למטופל לפעול בעצמו.  תחילה הדברים נראים מוזרים בטיפול אך מהר מאוד מבינים שלא צריך להבין אלא להרגיש ומבחינים  בשינוי מהר.  אני ממליצה בחום ועדיין ממשיכה ללכת ליעל.

אביטל (שם בדוי)

אין רגע דל במודולה (בלימודי) לקונסטלציה קארמתית, שיעל עיני מעבירה, המאתגרת את המוכר והידוע ברמות על. עבורי ועבור הקבוצה.
יעל יצרה מיכל בטוח להסתקרן ולחקור את הלא נודע, הוליכה צעד צעד את המודעות לעולמות שמעבר, בנינוחות, מקצועיות וחכמה. הייתה לי זכות גדולה ללמוד ממך ואתך יעל יקרה .
העולם שלי התרחב, הראיה שלי בהירה יותר, והמיכל גדל.
מכירה ומוקירה על כל ההתנסויות, כול רגע ורגע של למידה במסע, שממנה חזרתי מלאה במתנות.
תודה מכל הלב.

 

דיאנה  גלזר   MSC

יעל התגלתה כאשת מקצוע מהשורה הראשונה, גם בקונסטלציה משפחתית וגם בטיפול בכלל.
בדרך הלימוד שלה, יעל מנגישה את השיטה בקלות לתלמידים תוך התוויית דרכי עבודה וכלים המאפשרים להתחיל לעבוד אפילו לכאלה שבתחילת הדרך. היא עושה זאת בנעימות, בגובה העיניים, מעודדת ומעבירה ביטחון למתחילים.
בדרך עבודתה, היא מגלה אף אחריות רבה.

הגר, מטפלת רגשית בשיטות קצרות טווח

״ אצל יעל עיני למדתי יותר ממודולה אחת והסיבות לכך הן רבות. ראשית  המידע הועבר בצורה עניינית ובהירה, אבל ידע הוא רק ידע, ואני התחברתי בעיקר לחשיבה הפתוחה, לחיבורים המעניינים בין הדברים שעולים כמו באקראי ואשר הובילו אותי לגילויים אישיים חשובים. אהבתי ועדיין את היחס האישי אשר מעורר תחושה של אכפתיות אמיתית ורצון אישי לתרום ולעזור.

אטי תירוש, מאמנת מטפלת ומנחה בגישות משולבות

רוצים לדעת יותר?יש לכם שאלות? צריכים ייעוץ?

השאירו פרטים
ואחזור אליכם בהקדם

רוצים ליצור שינוי בחייך?
יש לכם שאלות? צריכים ייעוץ?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן