כשהחלום נמצא בשוק יד שנייה
בקצה אחת מהחנויות היא עמדה.
לא בדיוק מה שדמיינתי, ויחד עם זאת בול מה שדמיינתי.
בגודל הנכון, עם המעמד הנכון, במחיר הנכון (והמאד זול)- היא פשוט חיכתה לי.
כשהתלמיד מוכן- המורה מופיע
לא תכננתי שזה יהיה ריטריט משנה תודעה אלא רק קונסטלציות שמאניות, ובסוף זה היה בעיקר ריטריט משנה תודעה וקצת קונסטלציות.
הריפוי שחוויתי שם היה מדהים.
מה אתונה לימדה אותי
החוויה הזו שלי- שאני מודרכת ובסנכרון עם היקום, ושהכול בא בפשטות, בזרימה וללא מאמץ- התקיימה בי לאורך כל הביקור באתונה.
ארקהוטל, ברלין, גרמניה – אני מרגישה נגזלת
"ארקהוטל" הוא מלון, במרכז ברלין, שנמצא בבעלות איש עסקים סעודי, שנבנה על חורבות בית האופנה של הסבא רבא של סבא שלי -פיליפ פרויידנברג
ממשיכים בטיול: תחנה שלישית: הכפרים (עיירות ?) בדרך לבאת' ובאת'.
היעד האמיתי הוא גלסטנברי, אבל באת' קרובה יותר והחלטנו לעצור בה כדי לא לנסוע עוד ועוד ועוד. המטרה היום הייתה לנסוע בכפרים ובעיירות שנחשבות לאתרי מורשת של אנגליה. נופים ובתים בני מאות שנים
האבנים המגליתיות. כשאומרים "אין דברים כאלו" – מתכוונים בדיוק אליהן !
אווברי זה וואוו!! אין מילים יותר גבוהות לתאר את זה באמת. ולמרות שכל החוויה שם היא לא יותר מחצי יום, מומלץ לא להוסיף עוד דברים אנרגטיים.
וגם גלסטנברי, היא לא מה שהיא נראית ברושם ראשוני (לא התרשמתי במיוחד). מגיעה לה את הכבוד שלה ואת יום הסיורים במקום עצמו.
גלסטנברי- העיר שמחוברת לעולם הנסתר
גולת הכותרת של העיר, ואחד האתרים שעושים אותה למיסטית הוא ה"תור".
אי אפשר להיות בגלסטנבורי בלי לעלות התור (אפשר, אבל זאת החמצה)
כשמסתכלים על ה"תור" במבט לויין, רואים שיש בו מסלול הליכה טקסי. בעלת הבית שהתארחנו בו, אמרה לנו שלעשות את המסלול הזה לוקח חצי יום
האם נפגוש את המלך ארתור או את מרלין הקוסם ?
הסיפור או האגדה מספרים שארתור המלך נולד בטירת טינטג'ל ושמתחת לטירה נמצאת המערה של מרלין הקוסם.
תחנה שביעית – כשאין ציפיות יש חוויות
סטונהנג' – לא מה שחשבתם. אם אתם מחליטים כן להגיע- תגיעו בלי ציפיות. ככה יש סיכוי יותר גדול שתחוו משהו. ולגבי מעגלי התבואה, חדוות החיפוש היא בעצמה כייף ומעניין. אם אתם מגיעים לאנגליה בזמן שיש מעגלי תבואה, תבדקו עם עצמכם אם יש לכם זמן פנוי כדי "לצוד" אותם. אם לא, מספיק להסתכל באתר
מה הקשר בין תחנת רכבת וגלגול נשמות ? וגם…הגענו לסוף הטיול
יש לי וויז'ן שלי מגלגול קודם. מלחמת העולם הראשונה, אני נפרדת מאהוב ליבי בתחנת הרכבת בלונדון. הוא מעולם לא חזר ואני מעולם לא התחתנתי כי נשארתי נאמנה לו.
אני לא יודעת אם הגלגול הזה קרה או לא קרה וזה גם לא משנה. זה איזשהו סיפור שנמצא אצלי וככזה הוא משפיע עלי. ולכן החלטתי שאני חייבת ללכת לתחנת רכבת. ולא, לא היה אכפת לי איזו. החוויה היא החשובה. הירידה לפרטים (שגם ככה אין לי) הרבה פחות.