ממשיכים בטיול: תחנה שלישית: הכפרים (עיירות ?) בדרך לבאת' ובאת'.

 

היעד האמיתי הוא גלסטנברי, אבל באת' קרובה יותר והחלטנו לעצור בה כדי לא לנסוע עוד ועוד ועוד. המטרה היום הייתה לנסוע בכפרים ובעיירות שנחשבות לאתרי מורשת של אנגליה. נופים ובתים בני מאות שנים.

 

Image00085Image00092

Image00087

העולם כאן שונה. כל כך שונה מהעולם שלנו, שזה מדהים. אנחנו מדברים על העולם המערבי במאה ה- 21 אבל אם גרים ב"חור", בבית בן 500 שנה, שלא מחובר פיזית לעולם המודרני, איך זה ? בכלל, איך זה לחיות לא באמצע המירוץ ? והאם הם חיים לא באמצע המירוץ ?

"העיירות האלו, שהזמן כאילו לא נגע בהן, אבל לא רק בהן. גם בטבע עצמו. הכבישים צרים (הכביש ברוחב של מכונית אחת) ונוסעים בתוך הצמחייה. העצים גבוהים ומכסים את השביל ואני הרגשתי קצת כמו אליסה בארץ הפלאות. ראיתי את הנוף, נעלמתי לתוך המחשבות ופה ושם התעוררתי כאילו חלמתי בהקיץ.
זה מדהים ומעניין שיש להם מרחבי מרעה ענקיים. אצלנו כבר היו עושים מזה חקלאות- שדות ומטעים של גידולים. "

"העולם כאן שונה. כל כך שונה מהעולם שלנו, שזה מדהים. אנחנו מדברים על העולם המערבי במאה ה- 21 אבל אם גרים ב"חור", בבית בן 500 שנה, שלא מחובר פיזית לעולם המודרני, איך זה ?
בכלל, איך זה לחיות לא באמצע המירוץ ? והאם הם חיים לא באמצע המירוץ ?
ממה הם מתפרנסים? איך הם מגשרים מבפנים בין הקונפליקטים (אם יש להם בכלל) בין המירוץ לבין השקט ?
אף אחד כאן לא מנותק. לכולם יש חשמל וצלחות לווייניות. גם אלו שגרים בבתים בני 500 שנה. אבל מי גר במקומות האלו? מה הילדים עושים? איך יש חיי חברה ? "

Image00083Image00099

Image00102Image00103

כאן עצרתי לרגע (טוב, רגע אחד מאוד ארוך). השאלות שעלו בי לגבי המקומות האלו, הנסיעה, שהרגישה כל כך מיסטית במובנים מסויימים, משהו, שאני לא יכולה להסביר מהו, הדהד בי ורצה לצאת. התיישבתי בכניסה לבית המרשים הזה (שלא יגידו שאני מסיגת גבול) ונתתי לכל האנרגיות שהרגשתי פשוט להיות. הייתי מלאה. מלאה בתחושות, באנרגיות ובמחשבות וכל מה שיצא לי הם שני התקשורים הבאים:

"משורשייך יצאו ילדייך"

"ילדיכם אינם ילדיכם כי אם עברכם, הוויותכם ועתידכם ובשחררם להיות "הם" אתם מרפאים את עברכם ואת הווייתכן ומאפשרים להם להיות עתידם הם ולא אתם."

הורות, אני, אנגליה, בסוף המסלול אני אגלה שזה מאוד קשור (ולא רק בגלל שאני עוסקת בהורות). אבל עכשיו, רשמתי את המשפטים האלו, נשמתי את אדמת (יותר נכון אבני) אנגליה והמשכנו הלאה.

Image00110

 

באת' (Bath):

באת' נחשבת לאתר תיירות נופש. הגענו מותשים מהדרך ולכן חוץ מהכיכר המפורסמת של העיר (שבמקרה הייתה 2 דקות באוטו מהמסעדה שאכלנו בה), לא חווינו את העיר.

Image00138

הסירקס (מתחם של 4 שיירות בתים שיוצרות עיגול)

במבט ראשון מהאוטו, העיר קצת הזכירה לי את מרר (בלי להעליב אף אחד מאף צד). הרבה עליות ומורדות צרות. מעבר לזה, רכבות רכבות של בתים באותו הצבע. הכל צהוב. ולי, כך למדתי, היה מאוד קשה עם חוסר הגיוון.
כשנכנסים לוויקפדיה וקוראים על העיר (אפשר לקרוא כאן) יש הרבה מעבר למה שאנחנו ראינו ואם הייתי באה לטיול היסטוריה או לנופש, כנראה שהייתי מטיילת יותר ורואה יותר. מודה שלא נתנו לעיר את הקרדיט הראוי לה.

מותשים וסחוטים מנסיעה ארוכה והרבה חוויות בדרך, הגענו לאכסניה שלנו. מלון שהוא גם פאב ונמצא בתוך מבנה ממש עתיק.

Image00125 Image00126

אנחנו התלהבנו מסוף סוף לשבת בפאב בריטי כמו שדמיינו שפאב בריטי צריך להיראות.

סיכום היום: העיירות שכוחות האל האלו הן דבר מדהים. הייתי מוכנה לטייל בהן שבוע והפנטזיה האמיתית שלי היא להתארח בבית של מישהו שגר שם, כך שאוכל להבין איך הם באמת חיים שם (זה באמת כמו קיבוץ קטן ?).
באת' היא מקום שצריך לתת לו את הזמן והכבוד שלו ולא להתייחס אליה כאל עיר מעבר בלבד.

עוד מהבלוג

חקירה של אדוני הקארמה

הרצונות שלי מול הרצונות של הנשמה שלי

הצטרפו לקבלת הניוזלטר שלי

אני רוצה להמליץ על הקורס קונסטלציה קארמתית .

הקורס נותן נקודת מבט חדשנית ומרעננת על שיעורי חיים גלגולים וקארמה.

יעל העבירה את החומר בצורה מסודרת ובהירה תוך הקשבה רבה לקבוצה ולצרכים שעלו ממנה.

רוית

רוצים לדעת יותר?יש לכם שאלות? צריכים ייעוץ?

השאירו פרטים
ואחזור אליכם בהקדם