ההרפתקה המשוגעת, סגירת המעגל ומחשבות על קארמה (פוסט רביעי ואחרון על המסע)
הרפתקאות ליליות, בשם הרצון לראות משהו שקורה פעם בשנה, טקסים לאינטגרציה של הטיול במקומות רוחניים של קוסקו ועוד
מנחות לאדמה והגשמת החלום: מאצ'ו פיצ'ו (חלק שלישי של סיכום המסע)
טיול בעמק הקדוש של פרו, מאצ'ו פיצ'ו, Ollantaytambo וטקסים ברוח פרו
פלאי העמק הקדוש והשורשים החקלאיים (חלק שני של סיכום המסע)
חלק שני, עזבנו את קוסקו לעמק הקדוש, ביקור במקדש מים, פיסאק, טיול באוליימבו, מקדש השמש, הכרת החלקאות המרתקת של המקום ועוד.
חגיגות ה-50, הנחיתה הרכה והנחיתה הקשה (קוסקו וסביבתה) – טיול רוחני בפרו
טיול רוחני לפרו, הכולל מקומות מרגשים כמו קוסקו, העמק הקדוש, מאצ'ו פיצ'ו ועוד.
בפוסט הזה, אני מספרת על הנחיתה ושלושת הימים הראשונים בפרו
הודו, סוכות ומחשבות על ארעיות החיים
הסוכה מציינת, בין היתר, את הלמידה של ארעיות החיים. יוצאים מהבית הגדול, המגן. 4 קירות (וממ"ד), למשהו שלא מגן מכלום. לא מרוח, לא מגשם, לא מבוץ ובימים אלו גם לא מטילים.
סודות מהרשומות האקאשיות: השמחה שבסיפורים מרפאים
במהלך מדיטציית רשומות אקאשיות, המחברת לאיכויות מגלגולים קודמים, ביקשתי להתחבר למשאב של סיפורי ריפוי – יכולת שגליתי שהייתה לי בגלגולים רבים. אולם, הרשומות הציגו בפניי מסע עמוק יותר.
המסע החל בתמונה כואבת מל"ג בעומר בילדותי, בה הרגשתי חוסר שייכות וחוסר מקום. המסר שעלה היה: "לנקות את הכאב של השייכות השבטית". הבנתי שסיפורים מרפאים קשורים להוויה קהילתית, וכדי להביא את המתנה הזו, עלי לרפא את הפצע של חוסר השייכות.
בהמשך, עלתה תמונה של ילדה קטנה ושמחה עם גלידה ובלון, ומסר ברור: "ריפוי לא מגיע מהכאב. עלייך להתחבר לשמחה ילדית, להנאה זמנית."
לבסוף, ראיתי את עצמי בגלגול אחר, יושבת סביב מדורה בטבע, נהנית מהרגע ומהביחד בטבעיות מוחלטת. המסר היה להתחבר להנאה מהרגע, ממה שבא באופן טבעי.
יצאתי מהרשומות עם משאבים יקרי ערך וגם עם "מרשם" לריפוי. המסרים הללו, המשלבים ניקוי כאב עם חיבור לשמחה ותשוקה, נטמעים בי כעת, כדי לאפשר לי ליצור משהו חדש ומרפא דרך סיפורים.
כשהחלום נמצא בשוק יד שנייה
בקצה אחת מהחנויות היא עמדה.
לא בדיוק מה שדמיינתי, ויחד עם זאת בול מה שדמיינתי.
בגודל הנכון, עם המעמד הנכון, במחיר הנכון (והמאד זול)- היא פשוט חיכתה לי.
כשהתלמיד מוכן- המורה מופיע
לא תכננתי שזה יהיה ריטריט משנה תודעה אלא רק קונסטלציות שמאניות, ובסוף זה היה בעיקר ריטריט משנה תודעה וקצת קונסטלציות.
הריפוי שחוויתי שם היה מדהים.
מה אתונה לימדה אותי
החוויה הזו שלי- שאני מודרכת ובסנכרון עם היקום, ושהכול בא בפשטות, בזרימה וללא מאמץ- התקיימה בי לאורך כל הביקור באתונה.
בודפלד – פוסט שני, כי העירייה הזאת עדיין בוערת בתוכי
המארחים הגרמנים שלנו היו מקסימים אבל חיכיתי שהם יילכו.
שיהיה לי את הזמן שלי עם עצמי.
עם השושלת שלי. אם אלו שיצרו אותי (גם אם רק חלקית).
