אנחנו שמות בד לה ולתקשור- לא קורה כלום.
הנציגים תקועים במקום, אין תנועה וגם אין התייחסות:
הייצוג של התקשור לא ממש מסתכל על הייצוג של גלית, והייצוג של גלית לא ממש מסתכל על הייצוג של התקשור.
אני מביאה ייצוג לנשמה של גלית- לא קורה כלום.
אני מביאה ייצוג לשיעור הנשמתי של גלית שקשור לנושא- לא קורה כלום.
השדה תקוע.
כשהשדה תקוע ושום דבר לא קורה אני יודעת שמדובר בנדר,
אז אני מביאה ייצוג לנדר ולאט לאט עולה סיפור של גלגול קודם.
אישה כבולה באזיקים, ידיה וצווארה אסורים בשלשלאות,
היא בתוך כלוב ויש חוויה של עלייה על המוקד.
אנחנו מביאות ייצוג למי שכבל אותה ומתפתח שיח בין שניהם.
זהו גלגול שבו גלית הייתה אישה מרפאה, והיא נהרגה בגלל זה.
אנחנו נותנות הכרה ומקום לפחד.
עולה גלגול נוסף ובו וגלית נרדפת.
גבר מאוהב רודף אחרי האישה שגלית הייתה בגלגול ההוא,
היא בורחת ממנו והוא נודר להמשיך לרדוף אחריה, עד שתהיה שלו.
אנחנו מבינות שהגבר ההוא חזר, בגלגול הזה, כאבא של גלית,
ולכן לנדר שהוא נדר אז יש השפעה על גלית גם בגלגול הזה.
גלית מדברת עם הייצוג של עצמה בגלגול ההוא,
היא מסרבת להיות כבולה לנדר, זה לא שלה מהגלגול הזה,
והיא מחזירה לה את האנרגיה של הנדר.
עכשיו היא יכולה להסתכל על הייצוג של התקשור,
ולהבין את הפחדים שהיו לה,
והיא יכולה להסתכל על הגלגול שבו נרדפה על ידי הגבר,
ולהבין את הקשיים שהיו לה,
היא מצליחה לשחרר את תחושת הרדיפה, ואת הפחד מ"מה יגידו עליי".
עכשיו גלית תוכל לצעוד במלא כוחה,
לעבר הפוטנציאל המלא של מה שיש לה לתת לעולם.
