מסר מתוקשר מהקבוצה על קארמה:
[המסר הזה הוא מסר של ריפוי. יחד עם זאת, מכיוון שהוא עוסק בטראומה, הוא עלול לטרגר. קחו זאת לתשומת לבכם]
כמו שאתם יודעים, קארמה היא פעולה, לכל פעולה יש תגובה שיוצרת פעולה, ופעולה שיוצרת תגובה. לצאת ממעגל הקארמה זה להגיב אחרת. אתם עדיין במעגל הקארמה אבל פתאום זה נראה ומרגיש שונה.
טראומה מביאה אתכם לחזור על אותם דברים שוב ושוב ושוב ושוב, מתוך הדחף והרצון להביא ריפוי, להביא שינוי.
האם יש קארמה לעם היהודי?
אנחנו נגיד שכשהרבה אינדיבידואלים נפגשים למהות אחת, אז הקולקטיב יוצר פעולה, יוצר אמונה, יוצר התנהלות, יוצר תרבות. הקולקטיב גדול יותר מכל דבר.
חלקכם הגיעו לכאן כדי להשפיע על הקולקטיב. למעשה כולכם הגעתם לכאן כדי להשפיע על הקולקטיב. אבל פעמים רבות, כשאתם הופכים להיות חלק מהקולקטיב אתם מאבדים את עצמכם. הקולקטיב חזק יותר מהאישי, ולא פשוט לו לאישי להיות חזק יותר מהקולקטיב.
האם יש קארמה לעם היהודי?
לעם היהודי יש תפקיד, כן. האם התפקיד הזה זה הקארמה שלו?
לא יודעים אם היינו שמים את זה על אותן נקודות השקה אף על פי שהיום זה ממש נראה ככה. מי שבוחר להיוולד יהודי, בוחר להיוולד לקולקטיב מסוים. בוחר להיוולד לשושלת דנ"א שידעה ויודעת קשיים ומהמורות. שטמון לה בדנ"א זיכרון הטראומה של הרדיפות, העם היהודי הינו עם נרדף לא משנה איפה הייתם.
האם כך נכתב?
לא בהכרח. זוהי אמונה, זו הטראומה שמובילה את הטראומה, ואתם נמצאים בשלב כזה שבו הטראומה גדולה כמו הייעוד.
רפאו את הטראומות, כי הטראומות הן הצללה על כל האור שבכם. כשאתם פועלים מתוך הטראומות וכולכם, כל היושבים במדינה הזאת, כולכם פועלים מהטראומה.
יעל נשאלה השבוע האם ניתן לעשות עבודה קולקטיבית ואנו רוצים להגיד כן ולא. עבודה קולקטיבית היא עבודת ריפוי האדמה. להתאסף במקום מסוים ולשלוח אנרגיות לאדמה יכול לעשות חלק ניכר מהעבודה, ויחד עם זאת הריפוי האמיתי הוא אצל האינדיבידואל.
כאשר כל אחד ואחד יתאסף ויבקש ריפוי לנפשו, יעשה עיבוד על הטראומות האישיות שהוא חווה כי כל מי שגדל בארץ הזאת חווה איזושהי טראומה, בין אם הוא פעוט בן שלושה חודשים, ובין אם הוא בן מאה. העבודה האמיתית היא עבודה אישית, כל אחד והטראומה שלו. כל אחד וההעברה הבין דורית שלו. כל אחד והמשפחה שלו, וכשזה יעובד אז תהיה עבודה על הקולקטיב.
אתם כולכם עיוורים לייעוד שלכם, שכן אתם עובדים מתוך הפחדים, מתוך החששות ומתוך הטראומה.
הדרך לממש את הייעוד של העם היהודי הוא להשיל את הקליפות של הטראומה. לרפא את ההיסטוריה האישית של כל אחד ואחת מכם וזה ירפא את ההיסטוריה הקולקטיבית.
זה הזמן להסתכל אחורה אל הדורות, להרכין ראש, ולומר להם: "כאבכם היה בלתי נסבל, איבדתם רבים וטובים." להסתכל אל הנשים בשושלת שלכם ולומר להן: "נאנסתן על ידי זרים, נאלצתן לשאת זאת בשתיקה." להסתכל על ההורים ולומר להם: "ילדיכם נלקחו מכם בכוח, נרצחו על לא עוול בכפם." להסתכל על הילדים ולומר להם: "הוריכם נרצחו רק בשם אמונה שלא התאימה לשכנים שלכם. אנו כואבים את הכאב הזה שלכם. לא עוד.
אנחנו משאירים את הכאב הזה איתכם. תודה על החיים שנתתם לנו. ושיגיע זמננו להיאסף אל אבותינו נעשה זאת ונבוא איתכם ואליכם. ועד אז, אנחנו משאירים את הכאב אצלכם. למען עצמנו ולמען הדורות הבאים לנו."
אם כל אדם במדינה הזאת, ערבי, יהודי, נוצרי היה עושה את זה, הייתם יכולים לחיות את הייעוד, באמת לחיות את הייעוד שלכם. הייעוד היהודי וגם אנחנו נאמר, ואמרנו את זה בתקשור הקודם – הייעוד הישראלי, יש מטרה לכל מי שגר בישראל. בדואי, דרוזי, יהודי, ערבי, מוסלמי, נוצרי.
אף אחד לא נמצא פה סתם, אף אחד לא בחר לבוא לכאן בטעות. אתם שליחים של שלום, שמנוהלים על ידי אדמה כואבת ומגואלת בדם, שמנוהלים על ידי היסטוריה אישית וחברתית של מוות ורדיפות מכל הצדדים. זה הזמן להביא ריפוי לזה. לבחור בשליחות ולא בטראומה.
לרפא את האנרגיה האישית ולשלוח אותה אל הקולקטיב כדי שהקולקטיב יעבור שינוי. אנחנו יודעים שבתקופה זו של כאב רב לכל הצדדים הבקשה שלנו מאתגרת. ויחד עם זאת, זה מה שיביא שלום.
מקווים שענינו על שאלתך על ההבדלים קארמה, טראומה, קארמה של העם היהודי ושליחות.
אנו כאן בימים אלה כי חשוב לנו לחזק אתכן בעבודתכן. את העם היהודי על כל גווניו.
זה הזמן לריפוי.
אמן.
"הקבוצה"
השאירו פרטים
ואחזור אליכם בהקדם
