ארקהוטל, ברלין, גרמניה – אני מרגישה נגזלת

חוזרת מהמטפלת שלי (כי כל מטפל צריך להיות מטופל), שהתמקד בכל מיני דברים, שקשורים אלי ובסופו, באופן מפתיע או שלא, הגעתי שוב לפיליפ פרויידנברג.

לפיליפ, להרמן ובעיקר לגדעון ולסבא שלי.

אני, במיוחד אני, שעוסקת כל הזמן בהעברה בין דורית ובהיסטוריה משפחתית והשפעותיה על ה"כאן והעכשיו",  לא יכולה לברוח מההיסטוריה שלי.

והבטחתי לעצמי שאמשיך ואכתוב את המשך המסע, כי המסע הזה, שהיה אז, פוגש אותי עדיין, במסע האישי שלי.

ואני פותחת את היומן ואני רואה שיש דברים שעדיין לא רשמתי שקשורים לחוויות שהיו לי בבודפלד ואני תוהה אם לכתוב אותם, למרות, שכרגע, "לא בא לי עליהם", ואני מחליטה להמשיך ולדפדף ביומן ולראות מה כתבתי בהמשך (כי באמת, לא פתחתי אותו מאז שהגענו ובכל פעם אני קוראת רק את מה שרלוונטי).

אני מרגישה צורך להתנצל בפני פיליפ והרמן שלא עשינו – שלא עשיתי כלום כדי לשנות ואני יודעת שזה טיפשי כי בכלל לא הייתי אז

ואני פותחת את הדף שנכתב כשהגענו לארקהוטל ברלין והמילים הראשונות שפוגעות בי הן: "אני מרגישה  נגזלת".

וזה מחזיר אותי לטיפול שעשיתי הבוקר ומבחינתי זאת סיבה מספיק טובה לכתוב על זה ולא על פילוסופיות שעלו בי בביקור בבודפלד.

אבל רגע, לפני אתם צריכים קצת הבהרות. אם קראתם עד לכאן – המסע לברלין הוא מסע שורשים מתוך כוונה ליצור ריפוי. אז מה זה "ארקהוטל" ואיך הוא קשור?

"ארקהוטל" הוא מלון, בבעלות איש עסקים סעודי, שנבנה על חורבות בית האופנה של פיליפ פרויידנברג

וזה מה שכתבתי ביומן שלי בזמן המסע:

"מתקשה לכתוב. כולי כבדה והאוזניים מצטלטלות לי… אני מרגישה נגזלת.

אולי זה הסיכום של כל היום ואולי עכשיו, ברלין, בית המלון הזה, שיושב על פאר היצירה של המשפחה. 

ואני מרגישה צורך להתנצל בפני פיליפ והרמן שלא עשינו – שלא עשיתי כלום כדי לשנות ואני יודעת שזה טיפשי כי בכלל לא הייתי אז.

ואין שום לוגיקה במחשבות ובתחושות שלי והדמעות לא  מפסיקות לזלוג והכאב בגרון גם הוא.

ואני שואלת את הכאב בגרון: "אם יכולת לדבר עכשיו, מה היית אומר"? והוא אומר: "זה שלי".

ואני תוהה גם למה לא הרגשתי ככה שהייתי בבית פרוידנברג.

אולי כי נסעתי בעקבות פיליפ ופיליפ לא היה קשור לבית פרוידנברג?

אני לא יודעת."

חוזרים לאוגוסט 2017. דיברתי על זה עם המטפלת שלי. בעצם נסעתי בעקבות פיליפ בגלל היותו יזם עסקי על סף הגאונות.

הבית שנבנה בניקולסזה, בית המשפחה, שכן היה בו רציונל עסקי (הסבא של סבא שלי אירח בו אנשי עסקים ושותפים עסקיים), פחות עניין אותי – הוא באמת היה בית המשפחה ואילו אותי עניין העסק.

אני קוראת את הספר "היזמים החדשים" של רונן גפני ושמחה גליק בהוצאת ספר טוב, תוך כדי הטיול בגרמניה ופה ושם עוצרת ואומרת לזיו: "זה בדיוק מה שפיליפ עשה".

אז פיליפ, בשלהי המאה ה- 19 היה יזם חדש, שהיה מתאים לתחילת המאה ה- 21.

או שאולי, כמו ששלמה המלך כתב: "אין חדש תחת השמש".

כי יזמות חדשנית, תמיד כוללת בתוכה הסתכלות אחרת על העולם בו אתה נמצא.

ואני, לפעמים שוכחת, אבל למעשה נסעתי בעקבות פיליפ והיותו איש עסקים מצליח.

מחפשת בתוכי  את נקודות ה- DNA, שיאפשרו לי להתחבר בתוכי למה שיש בי.

כי כמו שאדם יורש צבע עיניים, כך, באמונתי, הוא יכול לרשת יכולות, הצלחות ועוד.

 

נחזור לגרמניה ולמה שכתבתי ביומן.

"אני יושבת במלון, רגלי לא החזיקו אותי יותר ולא הצלחתי לעמוד מול פקיד הקבלה. השארתי לזיו את העבודה וצנחתי דומעת ונטולת כוחות על הספה מול פקיד הקבלה.

והכאב מכה בי בעוצמה.

ואני חוזרת למה שכתבתי ביומן:

"כאן, באבנים האלו שהמלון המזויין הזה נמצא עליו, באבנים האלו נמצא פרוייקט חייו של פיליפ (וגם של הרמן)

והוא איננו עוד.

וזה כואב.

זה  והעובדה שאין כבוד להיסטוריה.

 

בבית פרוידנברג בניקולסזה – יש.

זה ידוע כבית פרוידנברג ונשמר כבית פרוידנברג.

כאן  – זה דף חלק. אבל אני מרגישה את האבנים שלמטה. הן יודעות.

 

סליחה  פיליפ שלא הייתי שם לעזור למנוע את האסון שלא ניתן היה למנוע.

מזל שנפטרת לפני

מזלו של הרמן גם כן.

 

אני כותבת ופתאום תוהה את מי אני נושאת בתוכי – מי הוא זה שלא יכל למנוע (או לא יכלה למנוע) את האסון ואת התמוטטות בית האופנה, שאני נושאת בתוכי. 

הרי אני בכלל לא  חייתי אז (אפילו לא הייתי פוטנציאל של חיים)

ומי היא זו שחושבת, שבאמת יכלה למנוע את האסון הזה באחת התקופות החשוכות של  העולם ושל העם היהודי  בפרט. 

מוזר."

 

לקריאת הפוסטים הקודמים של המסע שלי לברלין:

בודפלד, כי העיירה הזאת עדיין בוערת בתוכי

בודפלד – שם למעשה הכל התחיל

האם אפשר להיות בגרמניה בלי לראות שואה בכל מקום?

ישראל – גרמניה

נוסעת בעקבות העתיד

אלו וגם אלו, חיים בתוכי

זמן לעשות שלום עם עצמי

עוד מהבלוג

מסר מהקבוצה בנושא "קארמה משפחתית"

מסר מ"הקבוצה" בנושא שותפויות

הצטרפו לקבלת הניוזלטר שלי

אני רוצה להמליץ על הקורס קונסטלציה קארמתית .

הקורס נותן נקודת מבט חדשנית ומרעננת על שיעורי חיים גלגולים וקארמה.

יעל העבירה את החומר בצורה מסודרת ובהירה תוך הקשבה רבה לקבוצה ולצרכים שעלו ממנה.

רוית

ממליצה בחום רב על קורס הקונסטלציה הקארמתית.
הלמידה פותחת אופקים חדשים וחשיבה אחרת ושונה לפתרון קונפליקטים אישיים, הבנה מאיפה הם מגיעים ולהפריד מעורבות ע"מ לשחרר את הקושי שהגיע לחיים הללו.
קשיים שיש לנו עם אנשים, שהם תולדה של העבר, גם הם מתגלים ומובנים.
הרעיון לשחרר מעורבבות ולהפריד בין מה שקרה בגלגול אחר למה שהבאנו איתנו לחיים הללו.
לקחת את החוזקות ולהשאיר את הקושי במקום אליו הוא שייך.

קורס מרתק, מסקרן ומעניין מאד.
כלי נוסף לארגז הכלים התורם לרווחתו של האדם.

צביה כהן צדק

קשה לי להסביר מילים את שיטות הטיפול של יעל, אך החשוב הוא החוויה שלהן בגוף, בנפש, בראש והן פשוט עובדות. יעל כמטפלת לא חושבת שהיא יודעת מה את צריכה או הכי טוב עבורך, היא לא מתנשאת ,היא מכילה ואחד הדברים שהיא נתנה לי זו היכולת לשנות דברים גם כאשר הכל נראה אבוד ושחור. זה מעבר לתחושת תקווה, זו תחושת מסוגלות, הסתכלות אחרת על מצבים ורגשות ובתוך הטיפול היא מצליחה לתת את  התמיכה שתאפשר למטופל לפעול בעצמו.  תחילה הדברים נראים מוזרים בטיפול אך מהר מאוד מבינים שלא צריך להבין אלא להרגיש ומבחינים  בשינוי מהר.  אני ממליצה בחום ועדיין ממשיכה ללכת ליעל.

אביטל (שם בדוי)

אין רגע דל במודולה (בלימודי) לקונסטלציה קארמתית, שיעל עיני מעבירה, המאתגרת את המוכר והידוע ברמות על. עבורי ועבור הקבוצה.
יעל יצרה מיכל בטוח להסתקרן ולחקור את הלא נודע, הוליכה צעד צעד את המודעות לעולמות שמעבר, בנינוחות, מקצועיות וחכמה. הייתה לי זכות גדולה ללמוד ממך ואתך יעל יקרה .
העולם שלי התרחב, הראיה שלי בהירה יותר, והמיכל גדל.
מכירה ומוקירה על כל ההתנסויות, כול רגע ורגע של למידה במסע, שממנה חזרתי מלאה במתנות.
תודה מכל הלב.

 

דיאנה  גלזר   MSC

יעל התגלתה כאשת מקצוע מהשורה הראשונה, גם בקונסטלציה משפחתית וגם בטיפול בכלל.
בדרך הלימוד שלה, יעל מנגישה את השיטה בקלות לתלמידים תוך התוויית דרכי עבודה וכלים המאפשרים להתחיל לעבוד אפילו לכאלה שבתחילת הדרך. היא עושה זאת בנעימות, בגובה העיניים, מעודדת ומעבירה ביטחון למתחילים.
בדרך עבודתה, היא מגלה אף אחריות רבה.

הגר, מטפלת רגשית בשיטות קצרות טווח

״ אצל יעל עיני למדתי יותר ממודולה אחת והסיבות לכך הן רבות. ראשית  המידע הועבר בצורה עניינית ובהירה, אבל ידע הוא רק ידע, ואני התחברתי בעיקר לחשיבה הפתוחה, לחיבורים המעניינים בין הדברים שעולים כמו באקראי ואשר הובילו אותי לגילויים אישיים חשובים. אהבתי ועדיין את היחס האישי אשר מעורר תחושה של אכפתיות אמיתית ורצון אישי לתרום ולעזור.

אטי תירוש, מאמנת מטפלת ומנחה בגישות משולבות

רוצים לדעת יותר?יש לכם שאלות? צריכים ייעוץ?

השאירו פרטים
ואחזור אליכם בהקדם

רוצים ליצור שינוי בחייך?
יש לכם שאלות? צריכים ייעוץ?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן