מסע בין גלגולים: לאסוף את רסיסי הילדות

בתקופת זמן קדומה, כילדה, היא מופקרת על ידי הוריה למנהיג קהילה כדי לשמש ככלי להבאת צאצאים, למרות התנגדותה העזה. כשהיא קופצת לזמן אחר, לגלגול הנוכחי, היא שוב מוצאת את עצמה מוקרבת – הפעם לקיבוץ, שם היא חווה את המבוגרים כ'זאבים'.
לאורך כל הגלגולים, היא משמשת ככלי למטרה "גדולה" ממנה שמעוותת ופוגענית, ונתונה לחסדיהם של הורים שמפקירים אותה לטובת אידיאולוגיות נוקשות.
לבסוף, היא מתארת את תהליך הריפוי שבו היא אוספת את "רסיסי נשמתה" ואת חלקי ילדותה הפגועים, שהיו קפואים בזמן בגלל הטראומה. היא מאווררת אותם אל מול האור, מקבלת אותם ומאפשרת להם להפשיר ולחזור אליה, ובכך מחזירה לעצמה את השלמות הפנימית.
טקס פרידה: הקבורה שלא הייתה והחיים שנולדו מחדש

ריפוי טראומת ילדות: קבורה טקסית וזריעת תקווה
המטפלת שלי, שמאנית בהכשרתה, זיהתה כי חלקים ממני "נלקחו" ולא נקברו כראוי לאחר ניתוח להסרת שקדים שעברתי בגיל שש. אירוע טראומטי זה, שהותיר אותי עם פחות הגנה ועם חוסר יכולת לבטא את עצמי, פעל כמטאפורה לכל אותם איברים וחוויות שנלקחים מאיתנו ומשאירים חלל שלא נרפא.
בהנחייתה, ובשיתוף עם עבודת סולסטיס, יצרתי טקס לוויה סימבולי עבור החלקים שאיבדתי: בעזרת טבק ואדמה קברתי את אותם חלקים שמתו בי, בעיקר אלו הקשורים ליכולת התקשורת. מיד לאחר מכן, זרעתי זרעים של כוונות חדשות, מתוך רצון לחדש את התקשורת עם עצמי, גופי, המיניות שלי ועם הסובבים אותי.
הרצונות שלי מול הרצונות של הנשמה שלי

הרצונות שלי מול הרצונות של הנשמה – והפער ביניהם
במפגש #מרחב_חקירה_רוחנית שהתקיים במאי, נחקרה השאלה המהותית על הפער שבין הרצונות האישיים שלנו לבין רצונותיה של הנשמה. החקירה נולדה מתוך תסכול אישי ומתובנות שעלו מהקליניקה: למרות הידיעה והאמונה העמוקה ביכולת לרפא את הגוף באופן טבעי, בפועל משהו עוצר ומעכב את המימוש – פחדים, ספקות, וקיפאון שמופיע ברגע האמת.
במהלך החקירה האישית, התגלה שבשחזור גלגולים לפי ד"ר מייקל ניוטון, הנשמה עצמה שמה מחסום על תחום הריפוי הפיזי. בעבר, בגלגול אחר, נעשה שימוש בכוח הזה גם לרעה – מה שגרם לפגיעה באחרים והוביל את הנשמה להחליט להימנע מהתנסות מחודשת בכוח זה, כדי להגן על עצמה מהשפעות של אגו ויהירות.
אני והנשמה שלי

אני מוצאת, שהדרך בה הכי קל לי להתמודד עם המציאות שאני חיה בה, מעבר להתרחקות מהתקשורת, היא חיבור לנשמה שלי.
ככל שאני יותר מחוברת לנשמה שלי,
כך יש לי יכולת גבוהה יותר להתמודד עם החיים.
הדרך לרפא טראומות

הקונסטלציה הקארמתית היא דרך לרפא טראומות–
גם את אלו שקרו לנו בחיים האלה.
מסע לזמן בין הגלגולים.

אם המסלול שהנשמה שלהם בחרה היא של רווקות,
כי יש לה מה ללמוד במסלול הזה, וכי זו הדרך שלה להתפתח הפעם,
אז הסיכוי שאותו אדם יתחתן – קטן.
אני לא אומרת שזה לא יכול להיות, ניתן לשנות קארמה אבל לא תמיד.
אם הנשמה עוד לא השיגה את מה שהיא רוצה להשיג, הקארמה לא תשתנה
מעשה אבות סימן לבנים ולבנות…

הסיפורים האלו יושבים אצל כל מי שהוא יהודי-
גם אם הוא נוצרי שהיה יהודי בעבר, כמו אנוסי ספרד,
גם אם הוא בחר להתנצר, כמו אביו של קארל מרקס, או התאסלם,
וגם אם האבא יהודי והאימא נוצרייה.
זה לא משנה באיזו דת אתם אוחזים היום, אם בדנ"א שלכם יש היסטוריה יהודית-
אזי פרעות, רדיפות, עקירה ונטישה הם חלק ממי שאתם, חלק מהדנ"א שלכם.
לפעמים זה אבא שלך שמגרש אותך מגן עדן

אני כואבת את הגירוש הזה מגן עדן,
ואת אבא שלי שגירש אותי מעצמי,
מהשלמות שלי, מההנאה שלי, מהקול שלי
ומהחיבור שלי אל הקול שלי ואליי.
ואני מסתכלת על אבא שלי, ויודעת שגם הוא גורש מגן עדן אין ספור פעמים. יעל עיני, קונסטלציה קארמתית
תקשור "הקבוצה" על קבלה

מתוך השלמות, מתוך קבלת מי שאתם, משם תבוא ההתפתחות. המין האנושי מלמד אתכם שאתם זה לא מספיק ואתם זה לא בסדר. החיבור האלוהי יספר לכם שאתם כפי שאתם זה מצוין.
הריפוי האמיתי, השאיפה של העולם הזה, לקבלה ואהבה עצמית. כי האל מקבל את עצמו, לאל אין ביקורת על מי שהוא
פתאום היא מרגישה שאין לה רגליים

הרבה פעמים אנחנו סוחבים טראומות מגלגולים קודמים, מתוך רצון לא מודע לתקן אותן או לרפא אותן בגלגול הזה.
כך אנחנו למעשה סוחבים את הגלגול ההוא, וזה משפיע עלינו: תופעות רגשיות ופיזיולוגיות באות לידי ביטוי כחלק מהניסיון הנשמתי לתקן את מה שהיה.
יעל עיני, מורה ומנחה לקונסטלציה קארמתית