מסע בין גלגולים: לאסוף את רסיסי הילדות
בתקופת זמן קדומה, כילדה, היא מופקרת על ידי הוריה למנהיג קהילה כדי לשמש ככלי להבאת צאצאים, למרות התנגדותה העזה. כשהיא קופצת לזמן אחר, לגלגול הנוכחי, היא שוב מוצאת את עצמה מוקרבת – הפעם לקיבוץ, שם היא חווה את המבוגרים כ'זאבים'.
לאורך כל הגלגולים, היא משמשת ככלי למטרה "גדולה" ממנה שמעוותת ופוגענית, ונתונה לחסדיהם של הורים שמפקירים אותה לטובת אידיאולוגיות נוקשות.
לבסוף, היא מתארת את תהליך הריפוי שבו היא אוספת את "רסיסי נשמתה" ואת חלקי ילדותה הפגועים, שהיו קפואים בזמן בגלל הטראומה. היא מאווררת אותם אל מול האור, מקבלת אותם ומאפשרת להם להפשיר ולחזור אליה, ובכך מחזירה לעצמה את השלמות הפנימית.
הצלחה והחסמים בדרך אליה
הצלחה היא מושג חמקמק וסובייקטיבי. לדוגמה, בתכנית כמו "הכוכב הבא לאירוויזיון", לא רק הזוכה היא מוצלחת. כל המתמודדים, ובמיוחד העשירייה האחרונה, השיגו חשיפה, הכרה, ויצירת שם לעצמם. עצם הניסיון וההופעה מול קהל גדול או בפריים-טיים הם בעיניי הצלחה, אך לכל אחד מאיתנו יש תפיסה שונה של הצלחה.
המעניין הוא שלמרות ההגדרות השונות להצלחה, החסמים העיקריים המונעים מאיתנו להשיגה דומים: פחדים, אמונות מגבילות, דחיינות ועצלנות. חסמים אלו מונעים מאיתנו לממש את הפוטנציאל שלנו.
הפלות: הפלה יזומה היא משמעותית והיא משפיעה על כל המשפחה.
הפלות יזומות הן נושא אינטימי ואישי שנשים רבות מעדיפות לא לדבר עליו, ולעיתים קרובות מרגישות שהוא אינו רלוונטי לחייהן העכשוויים. עם זאת, בטיפול בקונסטלציה משפחתית מתגלה כי הפלות, גם אם הן סוד, משפיעות באופן משמעותי על הדינמיקה המשפחתית כולה.
אני והנשמה שלי
אני מוצאת, שהדרך בה הכי קל לי להתמודד עם המציאות שאני חיה בה, מעבר להתרחקות מהתקשורת, היא חיבור לנשמה שלי.
ככל שאני יותר מחוברת לנשמה שלי,
כך יש לי יכולת גבוהה יותר להתמודד עם החיים.
"אני לא טובה"
כמטפלת בקונסטלציה משפחתית,
כל הריון- גם אם לא מומש לכדי תינוק, בין אם "נפל" באופן טבעי ובין אם "הופל"-
נחשב כאח/ות שנמצאים שם ומשפיעים עלינו.
אז עכשיו היא עומדת על ה-"אני לא רזה כמו שצריך" ומדברת עם האחים שלה.
היא מכירה בהם, מכירה בכך שהם חלק ממנה, חלק ממי שהיא.
זה רגע מרגש.
פתאום כל מה שנמצא תחת ה-"אני לא רזה כמו שצריך" נעלם,
תחושות המועקה נעלמות ונוצרים שלווה ושקט.
סיפור על אבא, בנו ו 72 גלגולים משותפים…
מסר מהקבוצה בנושא "קארמה משפחתית"
אין דרך ליניארית שבאמת תסביר את הדברים. זה הכל שזור בהכל. נעמיק ונרחיב ונסביר את גודל הבלאגן שיכול להיווצר – יתכן שאשתך היא הגילגול של הסבא רבא שלך. שרצה לחוות אותך מהיבט אחר ולכן ירד למשפחה אחרת. יתכן שאשתך בגלגול הקודם הייתה אחותך, ועכשיו באתם לחוות משהו אחר כי הינכם נשמות, אתם לא קרובים. החיבור הנשמתי מבקש חיבור שושלתי. העבודה המשותפת היא גם עבודה אישית.
מעשה אבות סימן לבנים ולבנות…
הסיפורים האלו יושבים אצל כל מי שהוא יהודי-
גם אם הוא נוצרי שהיה יהודי בעבר, כמו אנוסי ספרד,
גם אם הוא בחר להתנצר, כמו אביו של קארל מרקס, או התאסלם,
וגם אם האבא יהודי והאימא נוצרייה.
זה לא משנה באיזו דת אתם אוחזים היום, אם בדנ"א שלכם יש היסטוריה יהודית-
אזי פרעות, רדיפות, עקירה ונטישה הם חלק ממי שאתם, חלק מהדנ"א שלכם.
מה הקשר בין קונסטלציה קארמתית לקונסטלציה משפחתית?
את המסורת של מי אנחנו חוגגים?
מהי מסורת?
מהו הדבר הזה של אבות אבותינו שאנחנו מקדשים כל כך בקונסטלציה?
מתי הוא נוצר ואיך?
איזה מחיר שולם בשביל המסורת הזה?
כנגד מי או מה יצאה המסורת הזו?
את מי באמת אני מכבדת ואת מי אני באמת אמורה לכבד. יעל עיני, מורה ומנחה לקונסטלציה משפחתית
