אני והנשמה שלי
אני מוצאת, שהדרך בה הכי קל לי להתמודד עם המציאות שאני חיה בה, מעבר להתרחקות מהתקשורת, היא חיבור לנשמה שלי.
ככל שאני יותר מחוברת לנשמה שלי,
כך יש לי יכולת גבוהה יותר להתמודד עם החיים.
"אני לא טובה"
כמטפלת בקונסטלציה משפחתית,
כל הריון- גם אם לא מומש לכדי תינוק, בין אם "נפל" באופן טבעי ובין אם "הופל"-
נחשב כאח/ות שנמצאים שם ומשפיעים עלינו.
אז עכשיו היא עומדת על ה-"אני לא רזה כמו שצריך" ומדברת עם האחים שלה.
היא מכירה בהם, מכירה בכך שהם חלק ממנה, חלק ממי שהיא.
זה רגע מרגש.
פתאום כל מה שנמצא תחת ה-"אני לא רזה כמו שצריך" נעלם,
תחושות המועקה נעלמות ונוצרים שלווה ושקט.
סיפור על אבא, בנו ו 72 גלגולים משותפים…
מסר מהקבוצה בנושא "קארמה משפחתית"
אין דרך ליניארית שבאמת תסביר את הדברים. זה הכל שזור בהכל. נעמיק ונרחיב ונסביר את גודל הבלאגן שיכול להיווצר – יתכן שאשתך היא הגילגול של הסבא רבא שלך. שרצה לחוות אותך מהיבט אחר ולכן ירד למשפחה אחרת. יתכן שאשתך בגלגול הקודם הייתה אחותך, ועכשיו באתם לחוות משהו אחר כי הינכם נשמות, אתם לא קרובים. החיבור הנשמתי מבקש חיבור שושלתי. העבודה המשותפת היא גם עבודה אישית.
מעשה אבות סימן לבנים ולבנות…
הסיפורים האלו יושבים אצל כל מי שהוא יהודי-
גם אם הוא נוצרי שהיה יהודי בעבר, כמו אנוסי ספרד,
גם אם הוא בחר להתנצר, כמו אביו של קארל מרקס, או התאסלם,
וגם אם האבא יהודי והאימא נוצרייה.
זה לא משנה באיזו דת אתם אוחזים היום, אם בדנ"א שלכם יש היסטוריה יהודית-
אזי פרעות, רדיפות, עקירה ונטישה הם חלק ממי שאתם, חלק מהדנ"א שלכם.
מה הקשר בין קונסטלציה קארמתית לקונסטלציה משפחתית?
את המסורת של מי אנחנו חוגגים?
מהי מסורת?
מהו הדבר הזה של אבות אבותינו שאנחנו מקדשים כל כך בקונסטלציה?
מתי הוא נוצר ואיך?
איזה מחיר שולם בשביל המסורת הזה?
כנגד מי או מה יצאה המסורת הזו?
את מי באמת אני מכבדת ואת מי אני באמת אמורה לכבד. יעל עיני, מורה ומנחה לקונסטלציה משפחתית
ילדים, דעו מאין באתם
הניחו להיסטוריה שתהייה מאחוריכם.
רפאו אותה, כך שלא היא תהייה
זו שמובילה את חייכם.
יעל עיני, מורה ומנחה לקונסטלציה משפחתית
כל אישה צריכה שושלת נשית משלה
לרובנו אין את התמיכה של השושלת הנשית שלנו, בין היתר כי נשים דוכאו והופרדו מעצמן במהלך מאות שנים, והתמיכה השבטית הלכה והתפוררה. יעל עיני, קונסטלציה משפחתית
להשתחרר מהחוזה הנשמתי עם הבן שלי
הבטחה לחיים טובים יותר נובעת ממקום של תקווה, נובעת מאהבה רבה ומתחושת אחריות מאוד גדולה, אבל היא לא לוקחת בחשבון את המציאות,
את העובדה, שאין לנו שום יכולת אמיתית לשלוט על המציאות הזאת,
והיא גם לא לוקחת בחשבון לאן נתגלגל בגלגול הבא.
