מסע בין גלגולים: לאסוף את רסיסי הילדות
בתקופת זמן קדומה, כילדה, היא מופקרת על ידי הוריה למנהיג קהילה כדי לשמש ככלי להבאת צאצאים, למרות התנגדותה העזה. כשהיא קופצת לזמן אחר, לגלגול הנוכחי, היא שוב מוצאת את עצמה מוקרבת – הפעם לקיבוץ, שם היא חווה את המבוגרים כ'זאבים'.
לאורך כל הגלגולים, היא משמשת ככלי למטרה "גדולה" ממנה שמעוותת ופוגענית, ונתונה לחסדיהם של הורים שמפקירים אותה לטובת אידיאולוגיות נוקשות.
לבסוף, היא מתארת את תהליך הריפוי שבו היא אוספת את "רסיסי נשמתה" ואת חלקי ילדותה הפגועים, שהיו קפואים בזמן בגלל הטראומה. היא מאווררת אותם אל מול האור, מקבלת אותם ומאפשרת להם להפשיר ולחזור אליה, ובכך מחזירה לעצמה את השלמות הפנימית.
טקס פרידה: הקבורה שלא הייתה והחיים שנולדו מחדש
ריפוי טראומת ילדות: קבורה טקסית וזריעת תקווה
המטפלת שלי, שמאנית בהכשרתה, זיהתה כי חלקים ממני "נלקחו" ולא נקברו כראוי לאחר ניתוח להסרת שקדים שעברתי בגיל שש. אירוע טראומטי זה, שהותיר אותי עם פחות הגנה ועם חוסר יכולת לבטא את עצמי, פעל כמטאפורה לכל אותם איברים וחוויות שנלקחים מאיתנו ומשאירים חלל שלא נרפא.
בהנחייתה, ובשיתוף עם עבודת סולסטיס, יצרתי טקס לוויה סימבולי עבור החלקים שאיבדתי: בעזרת טבק ואדמה קברתי את אותם חלקים שמתו בי, בעיקר אלו הקשורים ליכולת התקשורת. מיד לאחר מכן, זרעתי זרעים של כוונות חדשות, מתוך רצון לחדש את התקשורת עם עצמי, גופי, המיניות שלי ועם הסובבים אותי.
