טקס פרידה: הקבורה שלא הייתה והחיים שנולדו מחדש
ריפוי טראומת ילדות: קבורה טקסית וזריעת תקווה
המטפלת שלי, שמאנית בהכשרתה, זיהתה כי חלקים ממני "נלקחו" ולא נקברו כראוי לאחר ניתוח להסרת שקדים שעברתי בגיל שש. אירוע טראומטי זה, שהותיר אותי עם פחות הגנה ועם חוסר יכולת לבטא את עצמי, פעל כמטאפורה לכל אותם איברים וחוויות שנלקחים מאיתנו ומשאירים חלל שלא נרפא.
בהנחייתה, ובשיתוף עם עבודת סולסטיס, יצרתי טקס לוויה סימבולי עבור החלקים שאיבדתי: בעזרת טבק ואדמה קברתי את אותם חלקים שמתו בי, בעיקר אלו הקשורים ליכולת התקשורת. מיד לאחר מכן, זרעתי זרעים של כוונות חדשות, מתוך רצון לחדש את התקשורת עם עצמי, גופי, המיניות שלי ועם הסובבים אותי.
