הדבר שהכי מונע בחיים אהבה – זה פחד
איך עוברים מחיים של פחד לחיים של אהבה
הגיע הזמן להפסיק להיות קורבן של החיים שלך
במסלול ההתפתחות של האדם יש 4 שלבים.
השלב הראשון, בו נמצא חלק גדול מהאנושות, הוא השלב של הקורבנות.
קורבנות לא רק במובן של טראומה חזקה כמו שוד, רצח, גנבה, אונס וכו',
דווקא הדברים הקטנים, היומיומיים, שבהם אנחנו חווים את עצמנו כמסכנים בגלל האחר, הם אלו שמשאירים אותנו בתודעת קורבן.
הא'ופונופונו
כשאני לוקחת אחריות מלאה על חיי בכאן ובעכשיו (תוך כדי הדיאלוג), אז אני הופכת להיות נוכחת, אני אני גם מאפשרת לתהליך הזה של מודעות, של שיקוף (מראה), לקרות עכשיו ולהביא אותי לתוצאות אחרות כבר עכשיו, כאן, תוך כדי הדיאלוג.
נדב הוא ילד הוא לא נס
נכון, זה שנדב נוצר ונולד זה נס, אבל זה לא עושה את נדב עצמו לנס מהלך.
נדב הוא רק ילד ולהחזיק את הלפיד כבד לו.
כל כך כבד לו, שהוא מורד במי שהדליקה את הלפיד והעמיסה אותו על כתפיו.
על השיעורים שלנו עם הילדים
אני מסתכלת על הילדים שלי ומבחינה במשהו מופלא שקורה בקשר שלי איתם, עם כל אחד בנפרד.
ביחסים שלי איתם יש המון דברים מצמיחים,
רובם, לצערי, באים דווקא מהקשיים שהם מציבים בפניי.
אני מתבוננת בהורות שלי, ובממשקים שלי עם הילדים ולומדת.
לומדת על השיעורים שעליי ללמוד בחיים.
הגיע הזמן לשחרר את טראומת הלידה שלך
עיבוד חוויית לידה- באמצעות קונסטלציה, או באמצעות עבודת טראומה – SE
יכול ליצור שינוי משמעותי עבור האם ועבור הילד,
ולא משנה בני כמה הם כיום.
סדר נשמתי באחים
סדר באחאות הוא מאוד חשוב.
כשאני עושה קונסטלציה משפחתית, מאוד חשוב לי לשמור או להחזיר את הסדר המשפחתי, כי זה יוצר שקט בנפשו של המטופל.
יחד עם זאת למדתי, שמבחינה קארמתית לא זה בהכרח מה שמעסיק את הנשמה.
מה זה בכלל קונסטלציה??
הקונסטלציה פועלת כדי להחזיר את הסדר במשפחה למקומו, ולא באופן כפוי.
אני לא יכולה להגיד לאמא: "הנה, את השמש, תהי השמש". יש סיבה למה היא לא.
אז אני עוזרת לה, בעדינות, לחזור למקומה הראוי.
וכשזה קורה, הילדים שלה יכולים לחזור למקומם כילדים.
רוצה להיות יותר טובה מאמא שלי
לפעמים אני רוצה להיות אמא יותר טובה מאמא שלי.
זה בטח קורה גם לך, נכון?
ובעצם, מה רע בלרצות להשתפר, להתפתח, להתקדם?
"כל ילד צריך לעבור על חוקים על מנת להמשיך ולהתפתח" (ברט הלינגר)
הכללים המשפחתיים שומרים אותנו שייכים לשושלת המשפחתית שלנו. זוהי שייכות, שברמה הנפשית אנחנו זקוקים לה, גם אם אנחנו כועסים ולא אוהבים את השושלת הזאת.
לכן לחרוג מהכללים המשפחתיים דורש הרבה אומץ. אומץ לפעול לפי הלב וכנגד השושלת,
אומץ לפעול בעדי, בשבילי.
