כששיעור החיים הוא לחוות מסכנות וחוסר אהבה, להרגיש לא ראוי ולא נראה.
יש אנשים שהמטרה הנשמתית, שיעור חייהם, הוא לחוות מסכנות וחוסר אהבה, להרגיש לא ראוי ולא נראה, ועוד.
אבא שלי היה כזה.
הוא חי כל חייו בתחושה שהוא לא ראוי לאהבה, והוא מת כשהוא מלווה בה.
מערכת היחסים של הכאן ועכשיו עם הגלגול הקודם
הרבה פעמים אנחנו סוחבים טראומות מגלגולים קודמים, מתוך רצון לא מודע לתקן אותן או לרפא אותן בגלגול הזה.
כך אנחנו למעשה סוחבים את הגלגול ההוא, וזה משפיע עלינו: תופעות רגשיות ופיזיולוגיות באות לידי ביטוי כחלק מהניסיון הנשמתי לתקן את מה שהיה.
העניין הוא, שמה שהיה – היה.
אותו גלגול סיים את חייו, ואין ביכולתנו לרפא אותו.
אנחנו יכולים רק לרפא את עצמנו.
קראמה היא לא עונש. היא בחירה של הנשמה
לאורך הרבה שנים קארמה נתפסה כ-"סיבה ותוצאה" וכ-"שכר ועונש": אנחנו חווים בגלגול הנוכחי את ההשלכות, או את התוצאות, של דברים שעשינו בגלגול קודם.
דרך ההסתכלות הזאת יוצרת חוויה של חוסר אונים והסרת אחריות
כוחה של הקונסטלציה בריפוי קשרים משפחתיים
את אחד הריפויים הגדולים ביותר בקונסטלציה חוויתי דווקא כשהייתי ייצוג.
נמאס לי להיות בתפקיד המטפלת באבא שלי, ונמאס לי להיות בזה לבד!
ילדים מבטיחים להוריהם, שלא במודע, שהם ייקחו מעליהם את הכאבים שלהם כדי שהם, ההורים, יהיו שמחים ומלאי אהבה.
ילדים מוכנים למות כדי שההורים שלהם יחיו חיים מלאים.
אמא, אבא ואני: מקושי לריפוי פנימי
מערכת היחסים שלנו עם הורינו היא אישית וסבוכה, אך יחד עם זאת יש בה כל כך הרבה אלמנטים זהים, אצל כל כך הרבה בני אדם.
התחלתי לעבוד בסינכרוניות עם היקום והרכבת שלי סוף סוף יצאה מהתחנה
כל כך הרבה פעמים הרגשתי שאני לא בסנכרון- לא עם עצמי ולא עם היקום.
משהו שם לא זז.
עוזרת לאנשים לצאת מתקיעות ולפתור קשיים במערכות היחסים שלהם.
נתחיל מהסוף: אני לא פותרת שום דבר, מי שמגיע אליי הוא זה שפותר. אני רק תומכת בו בתהליך, באמצעות הכלים המגוונים שברשותי.
ובכל זאת, באילו קשיים מדובר?
מערכות יחסים- עם אחרים, עם עצמנו ועם אנרגיות אחרות כמו כסף, קריירה וכו'
תוקף-קורבן זוהי תפיסה ארצית- גשמית, לא נשמתית
"אה, את מתכוונת לתפקידים של תוקף-קורבן" הוא אומר לי, כשאני מסבירה לו על חוזים נשמתיים.
האמת היא שלא.
תוקף-קורבן זוהי תפיסה ארצית- גשמית, לא נשמתית.
יש לי את זכות הבחירה
לא הכול הוא כמו התוכנית שקבעתי לפני שבאתי הנה, לגלגול הזה. יש לי את זכות הבחירה.
אני למשל תכננתי להיות עם לב פתוח, אבל הפחדים ניהלו אותי וסגרו לי את הלב.
אנחנו "נכשלים"- גם כבבני אדם וגם כנשמות.
