מה ה- AI יודע על הקונסטלציה הקארמתית?
העבודה בשיטה נעשית באמצעות עבודת ייצוגים (בדומה לקונסטלציה משפחתית), שבה אנשים או חפצים מייצגים את האלמנטים הנחקרים (כמו נשמה, חוזה, גלגול קודם, קושי וכדומה) בתוך "שדה" אנרגטי.
מה יכול לשחרר את אבא שלי מלהיות בתוך האנרגיה שלי?
ברט הלינגר מצא שברוב המערכות של אבא-בת, יש חוסר הערכה וכבוד לאמא.
אני ממש "אבא-בת", כל מה שהלינגר אמר על נשים שהן אבא-בת, הוא אחד לאחד אני.
הודו, סוכות ומחשבות על ארעיות החיים
הסוכה מציינת, בין היתר, את הלמידה של ארעיות החיים. יוצאים מהבית הגדול, המגן. 4 קירות (וממ"ד), למשהו שלא מגן מכלום. לא מרוח, לא מגשם, לא מבוץ ובימים אלו גם לא מטילים.
התשוקות של האדם לעומת התשוקות של הנשמה – תקשור של 'הקבוצה'
במהלך מפגש ריפוי רוחני בזום בנושא "רצונות האדם לעומת רצונות הנשמה", התקיים תקשור של "הקבוצה", ששילב מדיטציה ודמיון מודרך.
המסר המרכזי: קיימות שלוש רמות תשוקות – תשוקות האגו, תשוקות האדם ותשוקות הנשמה.
האגו יושב במקלעת השמש ומבטא פחד, ביטחון עצמי, השפעות משפחתיות ותרבותיות. הוא אינו טוב או רע – אלא מקור ללמידה.
תשוקות האדם מתגלות בלב, ומהוות את החיבור האמיתי שלנו לרצון הפנימי.
תשוקות הנשמה תמיד בהרמוניה עם תשוקות הלב, ומסמלות את ההדרכה הגבוהה שלנו.
התרגול מזמין אותנו להתבונן בשלוש הרמות, לזהות את ההבדלים ביניהן, ולאזן את האגו דרך ענווה אמיתית – שהיא איזון מדויק בין פחות ליותר.
המסר המסכם של "הקבוצה" הוא: כשאנו פועלים מתשוקות הלב, אנחנו מתיישרים עם נשמתנו וצועדים בדרך הנכונה עבורנו.
נשמה אחת – שני גופים
הכותבת משתפת בסשן קונסטלציה קארמתית עם מטופלת בשם אנה (שם בדוי) מדרום אפריקה, שנמצאת במערכות יחסים עם שני גברים – דימטרי המקומי ואיגור מרוסיה. במהלך הסשן, שהתנהל כ"קונסטלציה עיוורת", עלו סימנים מפתיעים: הנשמות של שני הגברים הופיעו באותו צבע, הקארמה המשותפת של אנה ואיגור התחברה גם לדימטרי, ולבסוף נחשף מסר חזק – איגור ודימטרי הם ביטויים שונים של אותה נשמה.
המסקנה: דרך הקונסטלציה התגלה סיפור עמוק על נשמה אחת המתגלמת בשני גופים, החווה במקביל מסעות חיים ורומנטיקה שונים – המחשה חיה לתיאוריה הרוחנית על פיצול נשמות.
מסע בין גלגולים: לאסוף את רסיסי הילדות
בתקופת זמן קדומה, כילדה, היא מופקרת על ידי הוריה למנהיג קהילה כדי לשמש ככלי להבאת צאצאים, למרות התנגדותה העזה. כשהיא קופצת לזמן אחר, לגלגול הנוכחי, היא שוב מוצאת את עצמה מוקרבת – הפעם לקיבוץ, שם היא חווה את המבוגרים כ'זאבים'.
לאורך כל הגלגולים, היא משמשת ככלי למטרה "גדולה" ממנה שמעוותת ופוגענית, ונתונה לחסדיהם של הורים שמפקירים אותה לטובת אידיאולוגיות נוקשות.
לבסוף, היא מתארת את תהליך הריפוי שבו היא אוספת את "רסיסי נשמתה" ואת חלקי ילדותה הפגועים, שהיו קפואים בזמן בגלל הטראומה. היא מאווררת אותם אל מול האור, מקבלת אותם ומאפשרת להם להפשיר ולחזור אליה, ובכך מחזירה לעצמה את השלמות הפנימית.
טקס פרידה: הקבורה שלא הייתה והחיים שנולדו מחדש
ריפוי טראומת ילדות: קבורה טקסית וזריעת תקווה
המטפלת שלי, שמאנית בהכשרתה, זיהתה כי חלקים ממני "נלקחו" ולא נקברו כראוי לאחר ניתוח להסרת שקדים שעברתי בגיל שש. אירוע טראומטי זה, שהותיר אותי עם פחות הגנה ועם חוסר יכולת לבטא את עצמי, פעל כמטאפורה לכל אותם איברים וחוויות שנלקחים מאיתנו ומשאירים חלל שלא נרפא.
בהנחייתה, ובשיתוף עם עבודת סולסטיס, יצרתי טקס לוויה סימבולי עבור החלקים שאיבדתי: בעזרת טבק ואדמה קברתי את אותם חלקים שמתו בי, בעיקר אלו הקשורים ליכולת התקשורת. מיד לאחר מכן, זרעתי זרעים של כוונות חדשות, מתוך רצון לחדש את התקשורת עם עצמי, גופי, המיניות שלי ועם הסובבים אותי.
חקירה של אדוני הקארמה
מסע אל אדוני הקארמה והרשומות האקאשיות: גבולות הגישה וצמיחה פנימית
המפגש בזום בנושא "חקירה של אדוני הקארמה" עורר שאלות רבות לגבי מהותם, ההבדלים בינם לבין המועצה והרשומות האקאשיות, ואפשרויות העבודה מולם. בתחילת המפגש, ייצוגם של אדוני הקארמה נתפס כבלתי נגיש לי ולנשמתי, מה שהשתנה רק כשהוצב ייצוג לרשומות האקאשיות.
המסר המפתיע מאדוני הקארמה היה: "יש לך גישה לספרייה ואת יודעת את העבודה. את לא צריכה אותנו." זהו אישור לכך שאני מבורכת ומנווטת היטב בספרייה האקאשית בעזרת מדריכיי.
הרצונות שלי מול הרצונות של הנשמה שלי
הרצונות שלי מול הרצונות של הנשמה – והפער ביניהם
במפגש #מרחב_חקירה_רוחנית שהתקיים במאי, נחקרה השאלה המהותית על הפער שבין הרצונות האישיים שלנו לבין רצונותיה של הנשמה. החקירה נולדה מתוך תסכול אישי ומתובנות שעלו מהקליניקה: למרות הידיעה והאמונה העמוקה ביכולת לרפא את הגוף באופן טבעי, בפועל משהו עוצר ומעכב את המימוש – פחדים, ספקות, וקיפאון שמופיע ברגע האמת.
במהלך החקירה האישית, התגלה שבשחזור גלגולים לפי ד"ר מייקל ניוטון, הנשמה עצמה שמה מחסום על תחום הריפוי הפיזי. בעבר, בגלגול אחר, נעשה שימוש בכוח הזה גם לרעה – מה שגרם לפגיעה באחרים והוביל את הנשמה להחליט להימנע מהתנסות מחודשת בכוח זה, כדי להגן על עצמה מהשפעות של אגו ויהירות.
סודות מהרשומות האקאשיות: השמחה שבסיפורים מרפאים
במהלך מדיטציית רשומות אקאשיות, המחברת לאיכויות מגלגולים קודמים, ביקשתי להתחבר למשאב של סיפורי ריפוי – יכולת שגליתי שהייתה לי בגלגולים רבים. אולם, הרשומות הציגו בפניי מסע עמוק יותר.
המסע החל בתמונה כואבת מל"ג בעומר בילדותי, בה הרגשתי חוסר שייכות וחוסר מקום. המסר שעלה היה: "לנקות את הכאב של השייכות השבטית". הבנתי שסיפורים מרפאים קשורים להוויה קהילתית, וכדי להביא את המתנה הזו, עלי לרפא את הפצע של חוסר השייכות.
בהמשך, עלתה תמונה של ילדה קטנה ושמחה עם גלידה ובלון, ומסר ברור: "ריפוי לא מגיע מהכאב. עלייך להתחבר לשמחה ילדית, להנאה זמנית."
לבסוף, ראיתי את עצמי בגלגול אחר, יושבת סביב מדורה בטבע, נהנית מהרגע ומהביחד בטבעיות מוחלטת. המסר היה להתחבר להנאה מהרגע, ממה שבא באופן טבעי.
יצאתי מהרשומות עם משאבים יקרי ערך וגם עם "מרשם" לריפוי. המסרים הללו, המשלבים ניקוי כאב עם חיבור לשמחה ותשוקה, נטמעים בי כעת, כדי לאפשר לי ליצור משהו חדש ומרפא דרך סיפורים.
