בשני המקרים-
אם הייתי משיגה את מה שרציתי להשיג,
כלומר את הריפוי או השינוי שרציתי לחולל בחיי,
זה היה מביא אותי לנתיב מסוים,
שמלכתחילה לא רציתי, כנשמה, ללכת בו.
אז אני יצרתי לעצמי מחסומים,
שלא יאפשרו לי ללכת בנתיבים האלו.
זה לא חלק ממה שאני, כנשמה, רציתי לחוות בגלגול הזה,
אך יחד עם זאת אני כיעל,
כמישהי שחיה בתרבות מסוימת ומושפעת ממנה,
כן רוצה לייצר את השינוי הזה.
הנה דוגמה יותר מוחשית:
אישה או גבר רוצים להתחתן אבל לא מצליחים למצוא בן או בת זוג,
אז הם עושים השתדלות מאוד גדולה:
הם הולכים לטיפולים למציאת זוגיות, מנקים היסטוריה משפחתית,
מנקים היסטוריה קארמתית, הולכים לפסיכולוגים, למאמנים ומה לא.
במקביל הם גם נמצאים בכל האפליקציות.
הם רוצים את זה, הם משתוקקים לזה, ובנוסף לכל-
הם גם חיים בחברה שבה זוגיות היא הנורמה,
חברה שבה מרגיש ונדמה להם שכולם סביבם בזוגיות,
שזוגיות היא הדבר השלם והם אלה שלא בסדר, כי הם לא בזוגיות.
אבל אם המסלול שהנשמה שלהם בחרה היא של רווקות,
כי יש לה מה ללמוד במסלול הזה, וכי זו הדרך שלה להתפתח הפעם,
אז הסיכוי שאותו אדם יתחתן – קטן.
אני לא אומרת שזה לא יכול להיות, ניתן לשנות קארמה אבל לא תמיד.
אם הנשמה עוד לא השיגה את מה שהיא רוצה להשיג, הקארמה לא תשתנה.
גם אחרי שהבנתי את ההדרכה, הנושאים האלה עדיין מעסיקים אותי.
אני בטוחה, שעצם המסע שלי לרפא-לשנות אותם בתוכי מלמד אותי המון,
ואני מקדשת את המסע הזה ונותנת לו כבוד.
אני ממשיכה לקוות שיום יבוא,
ושני הדברים האלה בכל זאת יירפאו- ישתנו בתוכי.
וגם אם לא-
אני לומדת לקבל שאלו החיים שנשמתי בחרה בגוף הזה,
אין לי מה להיאבק כי המאבק גוזל ממני אנרגיה,
ואני משתדלת לקבל שזה המצב ולהפיק ממנו את המקסימום.
)
