בודפלד – פוסט שני, כי העירייה הזאת עדיין בוערת בתוכי

חיכיתי שהם ילכו
המארחים הגרמנים שלנו היו מקסימים אבל חיכיתי שהם יילכו.
שיהיה לי את הזמן שלי עם עצמי.
עם השושלת שלי. אם אלו שיצרו אותי (גם אם רק חלקית).
אחרי הביקור בבית הקברות הם נפרדו מאיתנו.
הם הלכו ואני חזרתי לבית הקברות.

(על המפגש שלנו עם המארחים מבודפלד, אפשר לקרוא כאן: בודפלד – שם למעשה הכל התחיל )

מדמיינת את כל הסבים והסבתות שנמצאים שם. מכירה בהם. אומרת להם תודה. תודה על היותם. תודה על כך שבזכותם אני קיימת תודה על כל מה שהם, באמצעות הדורות העבירו אלי

בדמיוני, לפני שהגענו לבודפלד, ראיתי את עצמי מסתובבת בין המצבות.
3 או 4 או אולי אף יותר דורות של בני משפחתי קבורים בבודפלד.
אבל אין להם סימן ואין להם זכר.
בשלהי מלחמת העולם, איש עני, השתלט על המקום, עקר את המצבות וניסה
להפוך את המקום למקום חקלאי.
כמובן שזה לא הצליח לו…
כמה שנים אחרי המלחמה, תושבי בודפלד, לקחו חלק מהחלקה, שיטחו אותה,
הקימו מצבה (יותר נכון, הגיע רב מעיר אחרת והקים מצבה) וזהו.
אז מבחינתם יש שם את "בית הקברות היהודי"
מבחינתי, החלום שלי, של מסתובבת בהיסטוריה המשפחתית שלי – התנפץ לתוך מצבה,
ששם משפחתו של אותו סבא עתיק שלי אפילו לא רשום עליה.
חיכיתי שהם יילכו.

שהם ילכו ואני אוכל לעשות את "הדברים שלי"
הם הלכו.
זיו נשאר במכונית ואני חזרתי לבית הקברות.
אני לא באמת צריכה קברים כדי להתחבר לשורשים המשפחתיים שלי.
והחלקה הזאת שנקראת "בית הקברות היהודי בבודפלד" היא חלקת דשא (מטופחת יש לציין)
של 20 מטר על 2 מטר בערך שבסופם המצבה.
אז עליתי על החלקה והתחלתי לפסוע מהצד הרחוק שלה לעבר המצבה,
מדמיינת את כל הסבים והסבתות שנמצאים שם.
מכירה בהם.
אומרת להם תודה.
תודה על היותם. תודה על כך שבזכותם אני קיימת
תודה על כל מה שהם, באמצעות הדורות העבירו אלי.

ועם כל צעד שאני דורכת אני מרגישה את נוכחותם גדלה יותר.
והנעליים נרטבות מהדשא הרטוב
ואני יודעת שבמקום שאני דורכת יש קברים, אני דורכת על קברים
ואני נעה בתוכי בין תחושת חילול המקום לבין תחושת קדושה.

היהדות מלמדת שבתי קברות זה דבר טמא. אבל לא היה שום דבר טמא במקום ההוא. רק שורשים של אנרגיה ושל ההיסטוריה. ההיסטוריה שלי ושל בני משפחתי ושל עוד כמה משפחות.

ולשורשים האלו, אני התחברתי באותם רגעים קסומים.

ואם היה לי אומץ להיות ב- 100% אני, ואם לא היה לי קר, כל כך קר, ואם לא היו לנו עוד 5 שעות נסיעה עד לפאתי ברלין הייתי נשארת שם בבית הקברות, שרה, רוקדת עושה את הטקסים שלי שנובעים מתוכי, טקסים שנובעים מתוך שורשים הרבה יותר עמוקים מהיהדות שבי. טקסים שמבקשים את עצמם לצאת לנוכח מקומות כאלו.

אבל לא היה לי אומץ והיה לי קר והיו לנו עוד 5 שעות נסיעה ובעיקר בעיקר – לא היה לי אומץ.

ובשבועות האחרונים, מאז כתבתי את הפוסט שלי על בודפלד (116/17),
אני לא מצליחה שלא לחבר את הדמיון בכל כך הרבה אספקטים
לקיבוץ שבו גדלתי.
ולמרות שאמא שלי טוענת שרק שם היה מקום,
אני עדיין תוהה, מה בשורשים שלה שלך אותה לנופים דומים
לנופים של השורשים שלה
ולחוויה הזאת של עיירה קטנה שיש בה גם טוב וגם רע
ובעיקר בעיקר, שכדי להצליח – צריך לצאת ממנה.

ברט הלינגר מפתח הקונסטלציה המשפחתית, אומר שככל שאנחנו הולכים רחוק יותר
מההורים שלנו, כך אנחנו מאמצים אותם קרוב יותר לליבנו.
ובעיני, נסתרות דרכי האל,
אבל לחיות בכפר החורש, כל כך קרוב ללחיות בבודפלד
שרק אלוהים, באמת שרק הוא, יודע איך זה קרה.

וכמו שאתם רואים, אני עדיין מעבדת את המסע שלי.
הייתי בטוחה שזה יהיה קל יותר ופשוט ושתוך מספר שבועות קטן אסיים את הכתיבה ואמשיך
אבל המגע עם הטיול נמצא עמוק בתוכי ומתקשה קצת יותר לצאת החוצה לאוויר.

אז הנה, נדבך נוסף יצא לעולם ואולי, רק אולי, הפוסט הזה, ייצור את השקט שאני מחפשת
בין העבר של אבות אבותי לעבר שלי.

לקריאת הפוסטים הקודמים על המסע לגרמניה:

זמן לעשות שלום עם עצמי

אלו וגם אלו חיים בתוכי

נוסעת בעקבות העתיד

ישראל – גרמניה

האם אפשר להיות בגרמניה בלי לראות שואה בכל מקום?

 

עוד מהבלוג

מה זה קונסטלציה קארמתית?

כל אישה צריכה שושלת נשית משלה

הצטרפו לקבלת הניוזלטר שלי

אני רוצה להמליץ על הקורס קונסטלציה קארמתית .

הקורס נותן נקודת מבט חדשנית ומרעננת על שיעורי חיים גלגולים וקארמה.

יעל העבירה את החומר בצורה מסודרת ובהירה תוך הקשבה רבה לקבוצה ולצרכים שעלו ממנה.

רוית

ממליצה בחום רב על קורס הקונסטלציה הקארמתית.
הלמידה פותחת אופקים חדשים וחשיבה אחרת ושונה לפתרון קונפליקטים אישיים, הבנה מאיפה הם מגיעים ולהפריד מעורבות ע"מ לשחרר את הקושי שהגיע לחיים הללו.
קשיים שיש לנו עם אנשים, שהם תולדה של העבר, גם הם מתגלים ומובנים.
הרעיון לשחרר מעורבבות ולהפריד בין מה שקרה בגלגול אחר למה שהבאנו איתנו לחיים הללו.
לקחת את החוזקות ולהשאיר את הקושי במקום אליו הוא שייך.

קורס מרתק, מסקרן ומעניין מאד.
כלי נוסף לארגז הכלים התורם לרווחתו של האדם.

צביה כהן צדק

קשה לי להסביר מילים את שיטות הטיפול של יעל, אך החשוב הוא החוויה שלהן בגוף, בנפש, בראש והן פשוט עובדות. יעל כמטפלת לא חושבת שהיא יודעת מה את צריכה או הכי טוב עבורך, היא לא מתנשאת ,היא מכילה ואחד הדברים שהיא נתנה לי זו היכולת לשנות דברים גם כאשר הכל נראה אבוד ושחור. זה מעבר לתחושת תקווה, זו תחושת מסוגלות, הסתכלות אחרת על מצבים ורגשות ובתוך הטיפול היא מצליחה לתת את  התמיכה שתאפשר למטופל לפעול בעצמו.  תחילה הדברים נראים מוזרים בטיפול אך מהר מאוד מבינים שלא צריך להבין אלא להרגיש ומבחינים  בשינוי מהר.  אני ממליצה בחום ועדיין ממשיכה ללכת ליעל.

אביטל (שם בדוי)

אין רגע דל במודולה (בלימודי) לקונסטלציה קארמתית, שיעל עיני מעבירה, המאתגרת את המוכר והידוע ברמות על. עבורי ועבור הקבוצה.
יעל יצרה מיכל בטוח להסתקרן ולחקור את הלא נודע, הוליכה צעד צעד את המודעות לעולמות שמעבר, בנינוחות, מקצועיות וחכמה. הייתה לי זכות גדולה ללמוד ממך ואתך יעל יקרה .
העולם שלי התרחב, הראיה שלי בהירה יותר, והמיכל גדל.
מכירה ומוקירה על כל ההתנסויות, כול רגע ורגע של למידה במסע, שממנה חזרתי מלאה במתנות.
תודה מכל הלב.

 

דיאנה  גלזר   MSC

יעל התגלתה כאשת מקצוע מהשורה הראשונה, גם בקונסטלציה משפחתית וגם בטיפול בכלל.
בדרך הלימוד שלה, יעל מנגישה את השיטה בקלות לתלמידים תוך התוויית דרכי עבודה וכלים המאפשרים להתחיל לעבוד אפילו לכאלה שבתחילת הדרך. היא עושה זאת בנעימות, בגובה העיניים, מעודדת ומעבירה ביטחון למתחילים.
בדרך עבודתה, היא מגלה אף אחריות רבה.

הגר, מטפלת רגשית בשיטות קצרות טווח

״ אצל יעל עיני למדתי יותר ממודולה אחת והסיבות לכך הן רבות. ראשית  המידע הועבר בצורה עניינית ובהירה, אבל ידע הוא רק ידע, ואני התחברתי בעיקר לחשיבה הפתוחה, לחיבורים המעניינים בין הדברים שעולים כמו באקראי ואשר הובילו אותי לגילויים אישיים חשובים. אהבתי ועדיין את היחס האישי אשר מעורר תחושה של אכפתיות אמיתית ורצון אישי לתרום ולעזור.

אטי תירוש, מאמנת מטפלת ומנחה בגישות משולבות

רוצים לדעת יותר?יש לכם שאלות? צריכים ייעוץ?

השאירו פרטים
ואחזור אליכם בהקדם

רוצים ליצור שינוי בחייך?
יש לכם שאלות? צריכים ייעוץ?

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן